מניפה - ייעוץ לכותבים והוצאה לאור

הדרך מרעיון ועד ספר

יש לכם רעיון לספר?
מסתבר שכדי לכתוב ספר... צריך קודם כל לכתוב אותו...
למי שלא כתב אף פעם ספר, לפעמים נראה ש"רעיון לספר" זה המון, או לפחות ממש מספיק – כי מכאן הספר ודאי ייכתב איכשהו מעצמו, יעשה דרכו איכשהו להוצאת ספרים, שתזהה מיד את הפוטנציאל, תשקיע כמה עשרות אלפי שקלים בביצוע שלו, תוציא אותו לאור בעברית, ואז באנגלית ואז בעוד שפות, והנה לכם - תהילת עולם, והכנסה פסיבית עד הפנסיה כולל.
אז ככה.
בואו נתחיל עם זה ש"יש לי רעיון לספר" עלול להפוך למצב סטטי ארוך־טווח, שמצד אחד הוא מאוד מספק לכשעצמו, ומצד שני מתווסף לרשימה המדכדכת של "פרויקטים שלא הגשמתי".
על פניו, כתיבת ספר נראית דבר כה זמין ופשוט.
מה צריך? כלום!
עט ומחברת. מקלדת ומחשב.
אבל...כתיבת ספר עלולה להיות תהליך ארוך ומאתגר והוצאת ספר לאור היא לרוב תהליך יקר, שעולה עשרות אלפי שקלים.
כתיבת ספר יכולה להיות גם תהליך מענג, מצמיח ומפתח לאין שיעור. בכל מקרה זו ריצה למרחקים ארוכים... עבור חלק מאיתנו, כל זה יכול להרתיע ולהוציא את הרוח מהמפרשים.

אבל הכמיהה לביטוי, להגשמה, לתהילה...
ספר במחוזותינו נחשב עדיין לאובייקט בעל איכות מאגית מסוימת, והמחשבה על כתיבת ספר מעוררת פנטזיות וכמיהות עלומות.
הוצאת ספר נתפסת כאישור וקבלת הכרה לכישרון, רצינות, בגרות, יוזמה, רלוונטיות, מקצוענות, קיומה של אג'נדה ברורה - ובעיקר ליכולת להביא משהו טוב וחשוב לעולם - כמה דברים שרבים מאיתנו כה כמהים אליהם.
אבל העניין הוא שכדי שיהיה ספר - לא מספיק ה"רעיון" שהזכרתי קודם...
כדי שיהיה ספר - צריך קודם כל פשוט לשבת ולכתוב אותו.
וזה יכול לקחת חודשים. ואפילו שנים...
זה אולי נשמע ארוך ומייאש, אבל לכתוב ספר, בעיניי, זה בכלל מעשה אהבה, או מסע חיים.

כותבים ספר?
שאפו! אתם כבר קצת יודעים על מה אני מדברת.
לכתוב ספר זה תהליך ארוך ולעיתים מפותל... עם עליות, מורדות ולרוב גם הפסקות, של חודשים או שנים.

לכתוב ספר -

זה להיות במערכת יחסים עם ישות מורכבת, הפכפכה, מרתקת, מתפתחת.
זה לחיות במקביל לחיים - ביקום מקביל שנארג באופן פלאי בין האדם למקום;
זה להתמסר למילים שמגיעות משום מקום, למחשבות ורעיונות שעולים כל הזמן.
זה ליצור יש מאין, כמו קנבס ריק שמתכסה בצבעים ומתמלא במשמעויות.

כשהתהליך מתקדם, כל רצף מילים חדש משפיע על רצף מילים שכבר קיים. נוצרת ישות שהיא אתר צלילה רב־גוני ורב־צורות, כמו קליידוסקופ.

פיצול אישיות חיובי
הישות הזאת מוקרנת ממך, הכותב, וזו הסכיזופרניה הכי שפויה שיש: מרחב של אינסוף אפשרויות נפרש לעומק, ומזמין אותנו לבוא אליו באומץ, בדיוק, בתשוקה.
ביושר, בצניעות.
לכתוב ספר זה משהו שעלינו להבשיל אליו.
לכתוב ספר זה משהו שמזמין אותנו לבוא מלאים, פתוחים, סקרנים ועם משהו נפלא ומיוחד שממש חשוב לנו לחלוק עם העולם,
ושחשוב לעולם שנחלוק איתו.
משהו להתמסר אליו.
ואז...
זה ממש קל.

מתי וכמה לכתוב?
ההמלצה הגורפת היא לפנות לכתיבה זמן מראש בשעות ובימים קבועים. האורגניזם שלנו אוהב סדר.
יש המעדיפים לפנות לכתיבה כל יום חצי שעה עד שעה, בזמן קבוע ביום, במיקום קבוע. ככה הגוף-נפש יכול להכין את עצמו למוד כתיבה ולהביא תוצאות.
ויש כאלו שלוח הזמנים שלהם מאפשר להם לכתוב רק ביום אחד בשבוע, כל פעם חמש שעות רצוף.

תוכלו לנסות כך או כך, ולגלות לבד מהי הדרך הכי יעילה עבורכם. אבל תנו כבוד למסגרת. העלו אותה למקום גבוה בסדר העדיפויות שלכם.
אם התהליך יהיה מהנה עבורכם, הוא יגביר את המוטיבציה להמשיך.

זום אין וזום אאוט
אם בשלבים הראשונים של הכתיבה יש לכם כבר תחושה של "מבנה" - לכו איתה. אפשר להתחיל לכתוב ראשי פרקים ולמלא אותם.
ואפשר גם פשוט לכתוב ולכתוב מה שעולה, ואז להתחיל למיין לפי נושאים, ולחשוב מה הרצף הנכון.
ככל שנפח הכתיבה יגדל, יהיה טוב לחזור מדי פעם על מה שכבר כתבתם, לגלות מה נראה לכם נכון וטוב, מה טעון שיפור, מה זורם, מה מרגיש שלם ומדויק, מה חסר.
זום אין מתייחס לתהליך הכתיבה שבו אנו מוסיפים מילים ברצף, וזום אאוט מתייחס לתפיסת השלם, למבנה, לעלילה (במקרה של סיפורת), ולתוכן העניינים (במקרה של ספר עיון).
בכל מקרה - הערובה להמשכיות התהליך היא הנאה.
מצאו את הדרך ליהנות.

משך התהליך
גם אם תפנו לכם שעה ביום על פני חודשיים, תגלו שמדי פעם התהליך נקטע. כתיבה היא תהליך יצירתי, ותהליך יצירתי כולל אלמנטים של ספונטניות, אותנטיות, דברים לא צפויים. גם החיים תורמים את הבלת"מים שלהם.
אל תכעסו על עצמכם אם לא הצלחתם לעמוד בקצב מסוים שתכננתם.

יש ספרים שנכתבו במשך שבע שנים ויותר. יש מעט מאוד ספרים שנכתבו בפחות מכמה חודשים. כאמור - כתיבת ספר זו ריצה למרחקים ארוכים.
לפעמים הכתיבה נזנחת לחודשים. ולפעמים זהו דבר שנחוץ ממש לתהליך הכתיבה עצמו.
לפעמים הפרספקטיבה שלנו צריכה להתרחב, או שאנחנו צריכים להבשיל יותר בנוגע לנושא הכתיבה.
בכל מקרה, גם כשאתם מניחים לכתיבה לתקופה, נסו למצוא חלון הזדמנויות לחזור אליה.

אם תזדקקו למשוב ביניים, תנו לחבר טוב או לאיש מקצוע מהתחום המקצועי שלכם לקרוא מה כתבתם, כדי לפתח דיון. פחות חשוב מה הוא יגיד, ויותר חשוב האופן שבו זה יזין את החשיבה שלכם.
אם תזדקקו לתמיכה, אפשר לשקול קבלת תמיכה חד־פעמית או קבועה, מאיש מקצוע שמלווה תהליכי כתיבה.

עריכת "ספר מקור"*

סופסוף סיימתם לכתוב את הספר, ומה עכשיו?
כתבתם ספר, וואו. כל הכבוד! השקעתם חודשים - או שנים - בכתיבה, ועכשיו אתם רוצים שהספר שלכם יטופל בידיים הכי חמות, חכמות ורגישות... ושייצא לאור בצורה הכי טובה שאפשר... ואם אפשר אז גם שזה לא יעלה המון כסף...
*ספר שנכתב במקורו בעברית (בניגוד לספרים מתורגמים) נקרא "ספר מקור".

מי מחליט ויודע מה הערך של כתב היד?
נתתם לחברים לקרוא והם התלהבו, אבל מה יגידו אנשי המקצוע?
מבין הכותבים ספר, יש כאלו שתוך כדי כתיבה כבר מדמיינים את מסלול ההגשמה של הספר, בייחוד אם יש להם קהילה של תלמידים, חברים וקולגות שמתעניינת בחומרים שלהם.
אבל אם אין לכם קהילה כזו,  על מנת לדעת באופן אובייקטיבי אם ואיך כדאי לכם להוציא את הספר לאור, כדאי לכם לקבל חוות דעת של אדם המכיר את שוק הספרים בנושא הספציפי שהספר שלכם עוסק בו, אדם אובייקטיבי שאין לו אינטרס להרוויח על חשבונכם, אבל שיודע גם להכיר בערך של ספר לא גמור, ואף לפרגן!
אם תשלחו את הספר שלכם להוצאות הגדולות, שם יעבירו את הספר שלכם ללקטור.
לקטור הוא אדם שקורא את הספר ומעריך מהי מידת העניין שספר יכול לעורר, על איזה צורך הוא עונה, או איזה ביקוש עשוי להיות לו.

תהליך העריכה
נניח שהספר שלכם יימצא מעניין, מרתק, נחוץ ובנושא מבוקש, ושראוי שתשקיעו בו את הנדרש כדי להוציא את הספר לאור.
לפני הגהה ועיצוב, הספר זקוק לעורך/ת תוכן או לעורך/ת ספרותי/ת - שיבצעו עריכת תוכן או עריכה ספרותית, עריכה לשונית או עריכת ליטוש - בהתאם למצבו.
העורך יזהה אם רמת הכתיבה של הספר אחידה, אם אין בו חוסר או יתר, וינגיש את הספר בצורה מיטבית לקורא.

אילו שינויים מבצע העורך?
עורך ספרותי ועורך תוכן מתייחסים להרבה מאוד היבטים של הכתיבה - לשפה, לסגנון, למובנות, לתוכן, לארגון, למבנה, למקצב, למצלול, לפרטים ולמכלול, לאורך, לרצף, להתפתחות, לדמויות ולעלילה - אם יש, לסדר העניינים, ועוד ועוד. בשלב העריכה צפוי שיהיו שינויים עקרוניים כמו גם שינויים מקומיים.
כמות השינויים היא פונקציה של מצב הטקסט, סגנון העריכה והאינטראקציה שלכם עם העורכ/ת.
יש עורך שיבחר להשאיר את הטקסט כמה שיותר דומה לכפי שנכתב, ויש עורך שיציע עבודת עומק. זה לא תלוי רק במצב כתב היד אלא גם באיכויות ובסגנון העבודה של העורך, ובאינטראקציה עם הכותב.
בתהליך דינאמי, הסופר אמור לאשר ולקבל או לדחות כל שינוי שהעורך מציע, בהתאם לשיקול דעתו. מעבר למקצוענות של העורך בתחום הספציפי של הספר, כאמור, מאוד מאוד חשובה הכימיה בין הסופר והעורך שלו.
אני רואה בתהליך העריכה עוד שלב יצירתי, פורה ומפתח בתהליך הכתיבה.

איך לבחור עורך?
תהליך עריכת ספר יכול להיות מאוד אינטימי: היצירה שלכם מועברת לקורא דרך העיניים "הנייטרליות" של העורך, מתוך מטרה להנגיש את הספר שלכם ולשפר אותו.
ולכן, מומלץ מאוד שהעורך יבין על בוריים את התחומים שבהם עוסק הספר, וכן את רוחו של הספר כפי שהתכוון לה הסופר. חשוב שהעורך יעריך את הכתיבה ואת הכותב, ושבין הסופר והעורך תהיה הבנה עמוקה ברמה המקצועית, וכימיה ברמה האישית.

כמה תעלה העריכה?
מחיר העריכה נקבע לפי כמות הטקסט ולפי סוג העריכה שהוא זקוק לה. אך כשמדובר בעריכת תוכן של כותב לא מנוסה, לפעמים כדי להגיע לתוצאה מעולה יהיה עלינו לעבור על הספר שלוש פעמים ויותר, ואף לשנות את המבנה שלו, לחדד ולזקק את הטקסט עד שנגיע לתוצאה הטובה ביותר האפשרית.
המחיר הוא פונקציה של אורך הטקסט ומצב הטקסט. עריכה על ספר של עשרות עמודים במצב טוב יכולה להסתכם באלפי שקלים בודדים, ועריכת ספר של מאות עמודים במצב גולמי עשויה להגיע לעשרות אלפי שקלים. לכן אין אפשרות לקבל הערכה למחיר העריכה מבלי להיכנס לעומק כתב היד ולנתח את מצבו.
אם כתב היד אינו בשל דיו לעריכה - הכותב יוכל לקבל הנחיות לשיפור כתב היד על ידי עורך או מלווה כתיבה.

מתי הספר הערוך מוכן להמשך התהליך?
הדעות על כך יכולות להיות חלוקות. לפעמים שני עורכים יחשבו דברים שונים על אותו ספר. אני דוגלת בגישה שכדאי להדפיס ספר רק כשהגיע למצב הכי טוב שלו, גם אם זה מאריך את התהליך ומייקר את העלויות.
כי להדפיס - זה קצת כמו לחרוט באבן - "אין דרך חזרה", ואם לא מגיעים לטוב ביותר - זה יכול לגרום בדיעבד לתחושות החמצה ותסכול עזות וממושכות.
תאמינו לי, ראיתי כמה אנשים שזה קרה להם. זו עלולה להיות חוויה קשה ולא נעימה בכלל, בייחוד כשיש לכותב ציפיות גבוהות מהספר ומהכתיבה, וביחוד כשבלאו הכי משקיעים כל כך הרבה זמן וכסף בתהליך.
להוצאת מניפה מגיעים מדי פעם ספרים שלכאורה עברו עריכה - אך לפי שיקול דעתי עדיין לא הגיעו למיטבם. ואז לפעמים אני מציעה עריכה נוספת.
במצב כזה, הכותב עלול לחוש תסכול מכך שהעריכה עולה יותר ממה שתכנן, או יותר ממה שחשב שראוי - אך העריכה היא תהליך, והיא לרוב החלק החשוב ביותר בעבודה על הספר, יש ספרים שראוי וכדאי להשקיע בהם יותר.
במאמר מוסגר, מבין אלו שיצאו איתי למסע של עריכה נוספת - עוד לא קרה שמישהו התחרט על כך...

אם אתם מתכננים גיוס מימון, ויש מאחוריכם קהילה, או קהל יעד שזקוק לספר, זה לא צריך להדאיג אתכם. כל עוד יהיה לכם מימון לספר - אתם די מסודרים, בכל הנוגע להחזר ההשקעה, או לפחות לרובה.

ייעוץ אישי לספר שלכם

הוצאת ספר לאור היא תהליך יצירתי, מרתק, מורכב ויקר. התהליך כולל עריכה ספרותית או עריכת תוכן, הגהה, עיצוב הספר, עיצוב העטיפה, הדפסה ו/או יצירת קובץ אלקטרוני, מכירה והפצה.
זה יכול להישמע פשוט, אבל לרוב זה הרבה יותר מורכב ממה שניתן לדמיין... יש כל כך הרבה דברים ללמוד על הוצאת ספר לאור, ולכל ספר ייחודיות משלו...
אם אתם לא יודעים הרבה על התהליך, אתם עלולים לבזבז המון כסף ואנרגיה לחינם על בעלי מקצוע לא מדויקים, לעבור שלבים לא לפי הסדר הנכון, או להוציא לאור ספר שלא עבר את התהליך הראוי.
לכן מומלץ ללמוד כמה שיותר על הנושא בכל דרך אפשרית: קריאה ברשת, קבלת מידע מאנשים שעברו את התהליך, היכרות ומפגש עם כמה וכמה אנשי מקצוע מתחומים שונים.

בסופו של דבר תצטרכו להחליט אם אתם רוצים להפיק את הספר לבד, או בעזרת הוצאת ספרים. יש יתרונות וחסרונות לכל אחת מהדרכים וצריך לבדוק מה הכי נכון ומתאים לכם, לסוג הספר, לתפקיד של הספר בחייכם ולתפקיד של הספר בעולם.
הספר, לכשיודפס, יזדקק לפרסום, מכירה והפצה, וכל איש מקצוע שתפגשו ייתן לכם את נקודת המבט המקצועית שלו על האפשרויות השונות וימליץ על דרך מסוימת.

גיוס מימון
כאמור, התהליך הוא יקר וממושך, ולא כל אחד חושב או מאמין שזה אפשרי לו. אחת הדרכים המקובלות בימינו לגיוס תקציב להוצאת ספר לאור במימון עצמי, היא מימון המונים. יש מגוון פלטפורמות לגיוס מימון (הד סטארט, ג'אמפסטרטר, דרוב ועוד). חלקן מספקות גם ליווי וייעוץ ברמה הבסיסית כחלק מהשירות שלהן. את רובן ניתן להפעיל באופן עצמאי, ללא ליווי מקצועי.
היום ניתן גם לקבל ליווי מקצועי בתשלום לפרויקט גיוס מימון. התעריף של ליווי כזה יכול להיות מבוסס על אחוזים, או על מחיר מוסכם מראש. וגם אז יש דברים רבים שראוי לשקול. הוצאת ספר לאור במניפה כוללת הטבה - ייעוץ וליווי חינם לגיוס המונים.

"פגישת בית-ספר" – ייעוץ של מניפה לפני בחירת הדרך

כשכתיבת הספר שלכם נמצאת כבר בשלב מתקדם מבחינתכם, זה הזמן ל"פגישת בית-ספר" שבה תוכלו לקבל מושג על בשלות הטקסט, על איכות וסוג העריכה שהספר שלכם זקוק לה, על כל שלבי העבודה עד לקבלת הספר המודפס, ועל כמה אפשרויות להוצאה לאור, הפצה ושיווק - שיכולות להתאים לספר שלכם. הרבה אינפורמציה!

בפגישת בית-ספר של מניפה, תשלחו קודם את כתב היד, או חלק משמעותי ממנו, להערכת סוג העריכה הדרוש לו, ולקבלת דוגמת עריכה. בפגישה עצמה תקבלו הסבר על דוגמת העריכה, על שיטת העבודה הצפויה ועל שלבי העריכה השונים.
בפגישה זו תקבלו הרבה מידע על הספר שלכם, על מצבו, על התהליך הצפוי, על הסיכוי של הפרויקט שלכם להצליח בגיוס מימון, ותכירו אותי - ענת שן, העורכת הראשית של מניפה.
תוכלו להתרשם ולחוש אם מניפה היא ההוצאה המתאימה לכם להפקת הספר באופן עצמאי, או להוצאתו לאור בחסותה.

הערכת תקציב
לאחר שיחה זו, כשכל נתונים, הצרכים והאפשריות לנגד עיניי, אכין לכם הערכת תקציב מפורטת ואשלח לכם אותה יחד עם דוגמת העריכה שהכנתי בעבורכם. כך תוכלו לחזור שוב על הנתונים ולשמור אותם לשם השוואה עם הוצאות אחרות והצעות אחרות שתקבלו.

איך להחליט מי יערוך ומי יוציא אור?
אם תשקיעו בחיפוש, תגלו שבחלק מהתחומים יש מגוון גדול של מחירים. התחום הגמיש ביותר בתהליך, והאמורפי ביותר מבחינת מחיר וכמות העבודה הצפויה, הוא לרוב - תחום העריכה. בתחום זה לא תמיד כדאי ללכת על ההצעה הזולה ביותר.
חשוב מאוד שתדעו ותחליטו מהו הסטנדרט שאתם שואפים שהספר יגיע אליו, ומה אתם מייעדים לו. וחשוב שתרגישו שהעורך מבין לעומק את התוכן שלכם.

יעוץ וליווי פרוייקט הדסטארט
מי שמקבל שירותי עריכה/ הוצאה לאור מהוצאת מניפה - מקבל ייעוץ ראשוני חינם לפתיחת פרויקט מימון המון לגיוס כסף לספר, המבוסס על ניסיוני והיכרותי עם גיוס מימון לספרים. ניתן גם לקבל ליווי צמוד לכל הפרוייקט בתשלום.

אולי להוציא את הספר לאור בעצמנו? מה הביג דיל?
מי שיש לו חושים חדים וניסיון הפקתי, יכול לנסות להעז להפיק את הספר שלו בעצמו. זהו מסע לנועזים. ובכל זאת תמיד מומלץ שיהיה לכם עם מי להתייעץ.
יש הוצאות שיבטיחו לכם כל מיני הטבות אם תוציאו אצלם ספר במימון עצמי. רשימת הטבות כזו יכולה לעשות הרבה רושם - אך הערך המעשי שלה לא תמיד יהיה משמעותי. הדבר החשוב ביותר הוא שתרגישו שרואים אתכם, שמרגישים אתכם, שאתם מקבלים יחס אישי ומקצועי, ושיש תקשורת טובה ונעימה.
אינטואיציה עובדת הכי טוב כשיש לנו כבר מידע שאפשר לחוש דרכו את מגוון האפשרויות, מה נכון לכם ומה פחות. לכן אני מציעה לכם לא להתעצל, ללמוד כמה שיותר, לפגוש ולשוחח עם כמה עוריכם והוצאות לאור, ולהחליט רק אחרי כמה פגישות ובדיקות.

ומעל הכל - כמו שכתבתי בהתחלה - הגישה שלי היא שחשוב שכל התהליך יהיה מהנה ומלמד.
מברכת אתכם בתהליך יצירתי משמח ומענג, עם תוצאה לא פחות ממעולה.